| דליה רובין |
Dalia Rubin
| אודותי |
| ביוגרפיה .1959 ,נולדתי בישראל את האמנות פגשתי לראשונה בהיותי ילדה. כבר בבית הספר היסודי הבחינה מורה לאמנות בכשרון הטמון בי, והיא עודדה אותי להכיר בכישורי. בכתה ו' נשלח אחד מציורי לתערוכת ילדים בינלאומית בהולנד. בנעורי התוודעתי לבדים ולצבעי שמן, ואז התחלתי לערוך ניסויים בסגנונות שונים ובטכניקות שונות. ועדיין, ציור היה תחביב בלבד באותם ימים. כבוגרת עיצבתי תכשיטים, בעיקר מכסף ומאבני-חן. במשך שנים רבות היה זה העניין המרכזי בחיי ומקור הכנסה. לאחרונה סגרתי מעגל ושבתי לצייר, והפכתי את הציור לעיסוק העיקרי שלי. כל הציורים המופיעים באתר זה הם מתקופה מאוחרת זו. ניכר בבירור כי לעיסוק ,בצורפות השפעה על הציורים שלי. קורה לא פעם שאלמנטים שאני משתמשת בהם בתכשיטים מוצאים את דרכים אל הבד .ודי אם אזכיר את המשיכה העמוקה שלי לצבעים מתכתיים ולמרקמים שונים |
| האמנות ואני ,האמנות בחרה בי, וכבר מאז היותי ילדה הפכה אצלי לדרך חיים. בכל תקופה בחיי היו ביטויים אמנותיים כלשהם: תכשיטים רישום ואחרים, אך תמיד היה ציור. המקורות העיקריים לציורי הם דימויים ומראות המבזיקים מול עיני לשבריר שניה, בעיקר ...ביקיצה משינה, אך רובם אינם נטמעים בזכרוני ואיני מספיקה לרשום את כולם. לו רק היתה לי "מצלמת חלומות" שתתעד אותם ,אותה סקרנות שאפיינה את הילדה שהייתי נותרה בי עד היום, והיא טועמת את העולם, ממששת ומריחה אותו ומאזינה לצליליו אך את עיקר העבודה עושות עיני. רוב היסודות בציורי נובעים מהתבוננות מתמדת, לרוב בלתי-מודעת, בעולם סביבי: מכוכבי-לכת ונופים עד אנשים, עלים, גבישים וגרגרי חול. יסודות אלה מוצאים את דרכם אל הבד כנושאים או כמרקמים. במידה רבה אני .ציירת "סדרתית" ומשתמשת בנושאים ובחומרים אלה שוב ושוב, תוך ישום פרשנויות ותרגומים שונים או טכניקות עבודה שונות -אני נוהגת לצייר כאשר אני מאזינה למוסיקה ושרה או משוחחת עם אנשים, מה שמאפשר הסחת-דעת מן הציור וזרימה תת הכרתית שאינה מופרעת על-ידי מחשבה לוגית. זרימה זו מכתיבה את הציור, ולמעשה גופי משמש לה מכשיר למימוש פיזי. היצירה שלי היא בסיסית, נאיבית משהו, אולי אפילו פרימיטיבית: ללא עיבוד אקדמי של סמלים, קומפוזיציות מדודות או נסיון להביע מסר מילולי באמצעים גרפיים. מה שרואים הוא מה שישנו. גם אני לא תמיד יודעת "למה התכוון האמן" בציורים שלי, ומוצאת את עצמי מתבוננת ומופתעת לגלות בהם דברים שלא הייתי מודעת להם. כך היה למשל בסדרת "קשר קדום": ראשית באו הציורים .ורק אחר-כך ההבנה שאני מנסה ליצור באמצעותם דו-שיח עם ציירי מערות קדומים מבעד לזמן, צייר-אל-צייר כאשר בדים ריקים ודימויים מוצאים זה את זה, מגיע הזמן לעבוד. במקרים רבים מנחה אותי סקיצה שעשיתי מאחד הדימויים שהזכרתי קודם. אך לפעמים אני מתחילה לצייר פרט מסוים בלי לדעת כיצד יראה שאר הציור, ולאחר מכן מוצאת את הדימוי המתאים ומציירת אותו מסביב לאותו פרט. בדרך-כלל אני חותמת על ציור כשאני מרוצה ממנו באופן כללי, גם אם עדיין נותרה .לי עבודת עיבוד וגימור לעשות בו ציור הוא מדיום דו-ממדי המשמש לרוב לביטוי דימויים תלת-ממדיים, בעיקר בציור ריאליסטי. כך נהגתי גם אני במשך תקופה ארוכה, ועם זאת קורה רבות שאני מעדיפה להשתמש במדיום זה ליצירת ביטויים דו-ממדיים חסרי עומק. מה שעשוי להיראות כסתירה לזה, אך לא בעיני, הוא המשיכה הרבה שיש לי לשימוש בחומרים בעלי מרקמים שונים כמו חול, סיבים, משחות עיצוב וחומרי בניה. כך אנשים יכולים - ואף מוזמנים - לא רק לראות את הציורים שלי אלא גם למשש אותם. זו דרכי לשתף את העולם .הפנימי שלי עם אחרים |
| ...הכל הולך כאשר רק התחלתי לצייר, האמנתי כי צבע הוא כל מה שנחוץ כדי ליצור ציור. במשך שנים רבות חשבתי שהוספת חומרים אחרים לציור היא טעות, וגם הוכחה לחוסר יכולת אמנותית של הצייר. עתה, שנים רבות לאחר מכן, אני מוצאת שהשפה האמנותית שלי מפיקה תועלת רבה ממבחר החומרים המשמשים אותי ליצירת מרקמים, ואלה מעצימים את הרושם שיוצרים ציורי. בעבודתי ...אני משתמשת בחומרים מסוגים שונים, בהם חומרי בנין, חול, אבנים, נייר, דיו, צבעים מתכתיים, משחות עיצוב ועוד - הכל הולך |
| השפה האמנותית לעתים קרובות אני טוענת כי המדע והאמנות הם שני צדדים של אותו מטבע, אף שהם משתמשים בשפות שונות לחלוטין - המדע משתמש בשפת המתמטיקה ואילו האמנות משתמשת בשפתם של החושים: ראיה - באמצעות צבעים וצורות, מגע - באמצעות מבנים ומרקמים, שמיעה - באמצעות צלילים, וכו'. גם המדע וגם האמנות מצריכים התבוננות מיוחדת ביקום, אף-על-פי שהתוצאה המתקבלת היא שונה מאוד. עם זאת, קיים הבדל משמעותי בין המדע לבין האמנות: מדענים שונים יצפו ביקום ויגיעו לרוב לתוצאות דומות באמצעות חישובים מתמטיים, ואילו אמנים שונים יצרו לאותה תצפית ביטויים שונים לחלוטין זה מזה, ביטויים המושפעים מן הפרשנות האישית שלהם. פרשנות זו היא למעשה היצירה האמנותית, השואבת גם מן העולם החיצוני וגם מן העולם הפנימי של .היוצר. אני מניחה ששניות זו מוצאת את ביטויה גם בעבודה שלי |
| על יצירה ויצירתיות ,כל אדם המגדיר את עצמו כ"אמן" חייב לספק הוכחות מוצקות ליצירתיותו. אלה יכולות לבוא בצורה של רומן, שיר, ציור או פסל אך הסוד הטמון מאחורי היצירתיות הוא חשיבה יצירתית. חשיבה יצירתית היא כלי מנטלי הנתון בידי כל בני האדם, אף-על-פי שלא כולנו מודעים לו או יודעים כיצד להשתמש בו. חשיבה יצירתית היא המכשיר המאפשר לנו לשפר את עצמנו, מספק לנו מבט רענן על מצבים בחיים ומסייע לנו לפתור בעיות. תרגול ושיפור של כלי זה יכול לקבל ביטויים שונים, לא רק ביצירה אמנותית אלא גם ביצירת חיים בריאים בגוף ובנפש. לעולם לא מאוחר מדי להיות יצירתי. כל אחד מאיתנו, לא משנה עד כמה נבון, יכול ללמוד .כיצד להשתמש בכלי זה וללמד אחרים, בוגרים וילדים, כיצד להפיק תועלת מן היצירתיות |